איך חיים, משה ונגה סגרו את המינוס, מהר ובקלות

זה סיפור אמיתי על בחור שעבדתי איתו. הוא הרוויח בערך 15,000 שח נקי בחודש.
וכמה המינוס שלו היה?
נכון! 15,000 שח.
אחרי פעם אחת שדיברנו, הוא סגר את המינוס תוך 3 שבועות.
 
גם משה, אגב, סגר, מינוס של 18,000 שח תוך חודש – ממשכורת לא גבוהה במיוחד.
ונגה, שעבדה כפקידה והרוויחה 5,000 שח בחודש, קנתה לעצמה דירה לאחר שנה של תהליך.
 
ואם הם הצליחו – גם אתה יכול!!!
 

מה זה אומר לחיות במינוס

האם יש לך מינוס קבוע בבנק? של אלפיים ש"ח, חמשת אלפים ש"ח, או אפילו יותר... זה לא שיש לך חובות כבדים, אלא שכל הזמן נשמר איזשהו מצב קבוע של מינוס, וחלק מסויים מהכסף שלך תמיד מתבזבז על לשלם ריבית לחינם – משום שהמינוס נשאר קבוע.
תיאורטית, יכולת לכסות את משיכת היתר בבנק בזמן קצר יחסית ואפילו בקלות. אילולא היה המצב כזה, סביר להניח שהבנק לא היה מאפשר לך להשאר במצבך.
זה לא שאין לך מספיק כסף, נכסים או יכולת השתכרות, אלא שאיכשהו כל עודף שהוא מיד 'מתבזבז'. לכן אומרים שיש לך 'חורים בידיים'.
 
בקיצור – זה לא ש'יש לך מינוס', אלא שיש פה מצב כרוני של 'חיים במינוס', או במלים אחרות – חיים כמינוס - כמו מישהו ששווה פחות ממה שהוא באמת.
 

למה לעשות לעצמך את המינוס בבנק? למה אתה משאיר את עצמך במינוס?

לכאורה כל הסבל הזה מיותר לחלוטין - תחושת החוסר התמידית, מניעת ההנאות מעצמך, ותכופות גם אי הנעימות החברתית. בנוסף על אלה קיימים כמובן גם חוסר הנעימות התמידי מפקידי הבנק, הצורך להתחנן על עוד הלוואה ועל עוד הארכה או לחליפין 'להתחבא' מבעל הבית, מטלפונים מהבנק או מחברים שאנחנו חייבים להם כסף.
ומה בדבר הכעס המתלווה לתשלום הריביות?
אז למה לעשות את זה לעצמך?
כי יש לך בעיה עם הערך העצמי שלך.
 

הסיבה האמיתית לכך שאתה לא מצליח לצאת מהמינוס בבנק

כמעט כל האנשים במערב מרגישים 'אני לא שווה'.
לא אצל כולם ההערכה העצמית הנמוכה מתבטאת במשיכת יתר בבנק, אך אצלך, ככל הנראה, מדובר בתפיסה לא מודעת, ומוטעית כמובן, לפיה הרעיון שיהיה לך שפע או רווחה כלכלית נוגד את חוקי הטבע או את חוקי המוסר. תת המודע שלך, שמנהל אותך, ומאמין שאתה לא שווה לא יתן שיהיה לך שפע חומרי.
 
חיים, משה ונגה הצליחו לסגור את המינוס כי משהו השתנה באיך שהם התייחסו לעצמם, לחיים שלהם, וכמובן לכסף.
אולי גם אתה תצליח בעקבות המאמר הזה לראות את הדברים בצורה אחרת ואולי זה יעזור גם לך לסגור את המינוס.
 

אמונות לגבי עצמך, לגבי החיים שלך ולגבי כסף – והמינוס בבנק

המציאות שלך משקפת את האמונות שלך לגבי עצמך.
אם אני בטוחה שאיש אינו אוהב אותי חיי יראו כנסיון בלתי פוסק להוכיח את ההיפך, או ככניעה לרעיון זה (משמע: בדידות).
באותו האופן אדם שסבור כי 'אינו שווה כלום' ינסה בחייו להוכיח את ההיפך או יכנע לרעיון זה ויחצין אותו, גם אם כל זה מתבצע ברמה הלא-מודעת.
הנסיון להוכיח ש'אני שווה' יכול להתבטא בצבירת רכוש והון רבים, מעבר למה שנחוץ לנו – בית ענק, מכונית חדישה ומשוכללת, ציוד אלקטרוני יקר, ועוד. אך אם אני מאמינה שאינני שווה כלום ואינני נלחמת בתפיסה הזו שלי, הרי שחיי המציאות שלי ישקפו את הרעיון הזה – אני אהיה 'לא שווה' בבנק, 'לא מספיק טובה' בכוח הקניה שלי, 'לא ראויה' כדי לארגן לעצמי חיי רווחה נוחים. אני תמיד אסבול ממינוס, ואני תמיד אחפש דרכים לצאת מהמינוס.
 

הנסיון לצאת מהמינוס הוא חלק במאבק נגד ערך עצמי נמוך

סגנון הלבוש ה'זרוק' יכול לשמש להחצנת רעיונות שונים, כדוגמת מרד במוסכמות החברה, אך לעתים אנשים נמנעים מלקנות לעצמם בגד יקר משום שהם מרגישים שאינם שווים את ערכו של הבגד...
באחד הספרים שקראתי היה כתוב על ההרגל שלא להזמין במסעדה את המנה שאנחנו רוצים, אלא מנה זולה יותר...
וכמה מאתנו מקיימים בדבקות את המנהג הפולני שלא להרגיש בנוח עם מתנות שנותנים לנו או עם מחמאות שאנחנו מקבלים? המשפט 'לא היית צריכה' עלול לשקף את האמונה הלא מודעת: "לא יתכן שגם לי מגיע, שגם אני בן-אדם", "לא מגיע לי שישקיעו בי, שיקנו לי דברים, אינני שווה עד כדי-כך".
 
המצב הנצחי של מינוס בבנק משקף את האמונה: "אני כלום, אז לא יכול להיות שיהיה לי משהו", והתוצאה באה לידי ביטוי במישור התנהגותי: ברגע שמגיע סכום כסף כלשהו לידיים שלך, הוא מיד מתבזבז, ובלבד שלא ליצור מצב ה'נוגד את דרך הטבע' - שלמישהו שהוא אפס או מינוס יהיה פלוס בבנק. הלא מודע, כאמור, לא אוהב לשקר.
 

תרגיל פשוט וזול: איך לצאת מהמינוס

אז מה עושים?
אפשר, כמובן, ללכת לטיפול ולעבוד על הנושא הזה לעומק, אך ניתן לשפר את המצב גם באמצעות פתרונות פשוטים, קלים, זולים ויצירתיים יותר.
 
אחד הרעיונות הללו, לדוגמא, הינו לקחת קופסא יפה, ולהניח בה מדי יום שקל אחד. מותר לשים גם שניים או שלושה שקלים, אך לעולם – סכום כסף קטן וקבוע מראש, כל יום, במטבעות.
מדי פעם, כאשר מצטבר בקופסא סכום כלשהו, חשוב לקחת את הכסף וללכת 'לבזבז' אותו על עצמנו. הכי מוצלח להוציא את הכסף הזה על איזשהו פינוק קטן או דבר מה שבדרך כלל איננו מרשים לעצמנו, כדוגמת הצגה יומית, דבר מאכל או ממתק, קשקוש לשיער, טושים, וכד'.
התרגיל הזה, ואחרים כדוגמתו, יוצרים בהדרגה תחושה של 'יש לי', 'מגיע לי', וכד', שממשיכה ועוברת גם לתחומי החיים האחרים, ואפילו לבנק!
בהצלחה!!!
 
© מיכל רון, ספטמבר 2003