אסרטיביות – איך עושים את זה

אסרטיביות או שקרים

אחת התלמידות שלי היתה משתמשת הרבה בשקרים, ופעם אחת היא הסכימה במשך שבוע שלם להפסיק לשקר. בפגישה שלאחר מכן היא סיפרה לי כיצד מנעה ממישהו 'לסדר' אותה, ואמרה – "הרגשתי כמו מלכה." הסברתי לה שכשהיא הפסיקה לשקר היא התחילה לראות מתי אחרים נוהגים איתה בחוסר יושר, ולנהוג באסרטיביות.
 

אסרטיביות צומחת על בסיס של אתיקה ומוסר

כל אדם שבוחר בדרך של צמיחה אישית מתחיל בשלב מוקדם ביותר להמנע מלהזיק לאחרים – עקרון אי האלימות שמהאטמה גנדהי הטיף לו. זהו אותו עקרון המגולם באותן מצוות 'לא תעשה' שבעשרת הדברות – לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף, והבודהיסטים מוסיפים גם 'לא תשקר'. עקרונות דומים מופיעים שוב ושוב כמעט בכל תרבות שצמחה בעולם, אם לא בכולן.
ברמה המודעת והלא מודעת כאחת, אנחנו תמיד מצפות שאחרים יתנהגו כלפינו באופן שאנחנו נוהגות כלפיהם. מסיבה זו, ברמה הלא מודעת, כאשר אנחנו מפסיקות לפגוע באחרים ולהזיק להם אנחנו מפסיקות לפחד שמא הם יפגעו בנו ויזיקו לנו. להרגשה הזו קוראים 'בטחון עצמי', והיא הבסיס לאסרטיביות. לכן גם השמירה על כללים מוסריים בסיסיים, שמסייעת לנו להרגיש בטוחות, היא הבסיס לאסרטיביות.
 

אסרטיביות בעבודה

תלמידה אחרת שלי עבדה מול מעסיק מאוד אימפולסיבי שפגע בהרבה אנשים שאיתם הוא עבד, והיה לה קשה מאוד להיות אסרטיבית מולו ולשים לו גבולות. בפגישה, ביקשתי ממנה לזרוק דברים קטנים ולצעוק. היה לה מאוד קשה לעשות זאת, בעיקר משום שלא הבינה את הסיבה לכך, אך מאותה הפגישה הטיפולית ואילך היא הפסיקה לפחד מאותו אדם ואפילו החלה להנות מהעבודה באותו המקום.
השיא היה כשהיא סיפרה לי איך מכולם הוא בחר אותה לקידום משום 'שאיתה הוא מסתדר הכי טוב'.
 

פסיכותרפיה כדי ללמוד אסרטיביות

תכופות אני מבקשת מהתלמידות שלי לבטא את הכעס שלהן מעבר למה שהן היו מעוניינות – לצעוק, להרביץ לכריות, וכד', גם אם הן אינן מרגישות את הכעס וגם אם הן פוחדות להרגיש אותו. במהלך עבודתי גיליתי כי כאשר אנחנו מאפשרות לעצמנו ללכת אל מעבר לתחום אליו אנחנו רגילות, ולהעצים את החוויה מעבר לתחום הנוחיות שלנו, קל לנו לחזור אל האמצע, ולהרגיש בו נוח יותר. כשאת מרשה לעצמך לכעוס מאוד, אפילו אם את לא מרגישה כזו עוצמה של כעס, אחכ תרגישי בנוח להיות אסרטיבית – גם אם לא תהיי בטוחה שאת צודקת.
 

סיכום: דרכים שונות להגיע לאסרטיביות

בסיפור הראשון התלמידה שלי למדה להפסיק עם השקרים ולהיות ישרה, והיא גילתה שהאסרטיביות הופיעה אצלה בדיוק בזמן ובמקום הנכונים, בדיוק בצורה ובמינון הנכונים – מעצמה.
בסיפור השני – תרגיל שעשיתי עם תלמידה אחרת, תרגיל שנראה לה מטומטם ומיותר, אגב, הביא לתוצאות מפתיעות בעבודה, ועזר לה לגלות אסרטיביות מול הבוס, ולהעמיד לו גבולות, ואפילו להצליח ולהתקדם בעבודה – ולהנות בדרך!
כל אחד מהסיפורים מראה שלכל אחד מאתנו יש מיכשול שונה שעומד בינינו ובין אסרטיביות, וכאשר מגלים מה המכשול הזה ופורצים דרכו – הסוף, האסרטיבי, קורה בטוב.
 
רוצה לגלות מה עומד בינך ובין אסרטיביות?
מוזמנת ליצור איתי קשר
© מיכל רון, 2005

הצהרה: מיכל רון איננה רופאה, תזונאית, דיאטנית או נטורפתית, ושירותי היעוץ והליווי מתבססים על ידע אישי ונסיון מצטבר. יש לראות את הכתוב באתר זה כהמלצה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מסוג כלשהו.